"שמי ג'וי וכל חיי התהפכו לאחר המהפכה באיראן. באתי ממשפחה אמידה וחייתי חיי מותרות. כשהתחילה המהפכה כל המשפחה שלי עזבה במהירות את איראן במטוס האחרון. מכיוון שלא הייתה לי ויזה הייתי צריכה להישאר לבד. מהרגע שחזרתי משדה התעופה רדפו אחרי סוכני חיזבאללה שהשתלטו על המדינה ונאלצתי לעבור ממקום למקום בזמן שפצצות התפוצצו כל הזמן סביבי ועד עכשיו לא התאוששתי. הרעש הכי קטן גורם לי לקפוץ. כל הלחץ הזה הותיר את אותותיו על הגוף שלי. הפכתי לנכה ויש לי בעיות בהליכה. עכשיו אני מרותקת לבית שלי ומבלה את ימי בבידוד בהסתכלות על הקירות. העיניים שלי מתעמעמות, ואני לא יכולה לקרוא. החיים שלי הפכו לי מאוד משעממים.
השמחה העיקרית שלי בחיים היא כשהחבר שלי מ"מעגלי נתינה" לוקח אותי לראש פינה לארוחת ערב פעם בשבוע. פתאום אני מרגישה שוב חיה ועליזה. אני מתרועעת עם מי שאני פוגשת ומתחילה להרגיש את השמחה הפנימית שלי.
מאוד קשה לי להיות כל כך תלותית. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי "מעגלי נתינה". הם קובעים לי תורים רפואיים ומלווים אותי לפגישות והולכים לקנות את התרופות